אין כמעט ספר על ילדותו של ג'ון לנון או סרט תעודה שלא מספר לנו שאחד האירועים הטראומטיים שג'ון בן ה-5 נאלץ לחוות היה כאשר אביו, אלף, לקח אותו לבלקפול, שם תכנן עם חבר להגר לניו זילנד ולקחת איתו את ג'ון, אלא שברגע האחרון הופיעה ג'וליה, אמו של ג'ון, ודרשה אותו בחזרה. לאחר ויכוח בין השניים, הם העמידו את ג'ון הקטן בפני הבחירה הנוראית - לבחור ללכת עם אמא או לבחור ללכת עם אבא. בתחילה, בחר ג'ון הקטן באביו, אך וכשאמו החלה ללכת בחזרה מתייפחת, רץ ג'ון הקטן לעברה ובחר להישאר איתה. אז זהו, שלא.
כאשר מימי, אחותה הגדולה של ג'וליה, גילתה שג'וליה עברה עם ג'ון בן ה-5 להתגורר עם דיקינס ושלושתם ישנים במיטה אחת היא הזדעזעה והשמיעה בפני אחותה ודיקינס את הסתייגויותיה. דיקינס סירב לשמוע אותה ושלח אותה לכל הרוחות. מימי יצרה פעמיים קשר עם רשויות הרווחה ודיווחה על התנאים הלא נאותים, לדבריה, שבהם גדל ג'ון הקטן. בסופו של דבר, עבר ג'ון לחזקתה של מימי ובעלה ג'ורג'.
בסוף מאי 1946 חזר אלף לליברפול וכשנודע לו שג'ון עבר להתגורר עם דודיו, הגיע לביתם כדי לבקר את בנו. מימי קיבלה את פניו בנימוס ואף ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ממנו להשתתף בהוצאות הכרוכות בגידולו של ג'ון. באותו ערב יצא אלף עם ג'ורג', בעלה של מימי, לפאב השכונתי ונשאר, להצעתו, לישון אצלם באותו לילה. למחרת, ביקש אלף לקחת את ג'ון הקטן לקניות ומימי נתנה את הסכמתה. אחרי הכל היה מדובר באביו של ג'ון ומימי חשבה שטוב ששניהם יבלו קצת ביחד. אלא שבמקום לחנויות, לקח אלף את בנו לעיר הנופש הקרובה, בלקפול, לביתו של חבר שלו לאניה, בחור צעיר ממנו ב-10 שנים, בשם בילי הול, שהתגורר עם הוריו.
בספרו המצוין, ובעיניי הטוב ביותר שנכתב על סיפור הביטלס, Tune In: The Beatles: All These Years, משנת 2013, מספר המחבר ואחד המומחים הגדולים והאמינים בתחום הביטלס, אם לא הגדול והאמין מכולם, מרק לוויסהון, את מה שהתרחש שם מפיו של העד היחידי, בילי הול בעצמו. איש מעולם לא תיעד את מה שהתרחש שם, לא ג'וליה, ולא אלף, וככל שידוע לי, לא ג'ון. ואחרי הכל, ג'ון היה אז ילד בן 5, כך שממילא קשה להסתמך על זיכרונו ופרשנותו מההתרחשויות באותם הימים בבלקפול.
הול היה זה שהציע לאלף לבוא עם בנו לבלקפול ולשהות אצל הוריו, יחד איתו. ג'ון הקטן ישן בחדר השינה עם הוריו ואלף בחדר של הול ואחיו. כשהפאב לא היה פתוח, נהג אלף לקחת את בנו לחוף בשם Pleasure Beach, שם היו גם מתקני שעשועים. כאשר שהה אלף בפאב, ג'ון נשאר בהשגחת הוריו של הול. בזמן ששהו בבלקפול, סיפר הול לאלף על רצונו להגר לניו זילנד וניסה לשכנע אותו להצטרף אליו עם ג'ון. תשובתו של אלף הייתה די אדישה לעניין ורק אמר שיחשוב על כך. שום תכנית ממשית להגר לניו זילנד לא גובשה ולא נלקחה ברצינות. התכנית היחידה שנידונה ביניהם ברצינות הייתה שאלף וג'ון יישארו בביתו של הול למשך כחודשיים-שלושה עד שאלף ימצא פתרון קבע. אלא שאמו של הול לא רצתה לקחת אחריות על השגחת ילד קטן למשך זמן כה ארוך, כך שהעניין ירד מהפרק.
ב-22 ביוני 1946, הופיעו ג'וליה ובובי דיקינס בפתח ביתו של הול בבלקפול. השניים התחקו אחר אלף בעזרת משרד הדואר, שם השאיר הנחיות לאן לשלוח לו את המכתבים המגיעים אליו בזמן הזה. ג'וליה ביקשה לקחת את ג'ון הקטן בחזרה הביתה. אלף ואשתו נכנסו לחדר האורחים כדי לשוחח בעניין באפן פרטי. שניהם שהו בחדר כחצי שעה ושום קולות של ויכוח או צעקות לא נשמעו משם. כשיצאו מהחדר סיפר אלף להול ששניהם החליטו שג'ון יחזור עם אמו לליברפול, שם יגדל כראוי, לדבריו. לא היה שום ויכוח וג'ון לא הועמד בפני אף בחירה.
ג'וליה ודיקינס חזרו עם ג'ון לליברפול, שם הוחזר לחזקתם של מימי וג'ורג'.
הול נפטר באוקטובר 2013, בזמן שספרו של לוויסהון, Tune In: The Beatles: All These Years, יצא לאור. לוויסהון היה האדם היחיד שהול הסכים לספר לו את הסיפור.
Comments