ג'ון העדיף להרוס את הביטלס לפני שפול יחטוף לו אותה

שנת 1969 הייתה שנה קשה מאד בהיסטוריה של הביטלס. זו הייתה השנה שבה הלהקה התפרקה. ב-20 בספטמבר 1969 הודיע ג'ון לנון לפול מקרטני ולרינגו סטאר (ג'ורג' הריסון ביקר באותו זמן את אמו החולה) שהוא מתגרש מהלהקה ורק בגלל תחנוניהם של פול ואלן קליין, המנהל החדש של הלהקה, הסכים ג'ון לשמור על כך בסוד...בינתיים. בדיוק חודש לפני כן סיימו הביטלס להקליט את האלבום Abbey Road שכלל שיר יפהפה בשם You Never Give Me Your Money, המשקף את תחושותיו של פול כלפי דמותו השנויה במחלוקת של אלן קליין שהובא ללהקה ע"י ג'ון לנון ובניגוד לדעתו. אלן קליין היה רואה חשבון שגרף רווחים על חשבון הרולינג סטונס שנאלצו לשלם הרבה מאד כסף כדי להשתחרר מציפורניו. כאשר נודע למיק ג'אגר שלנון מעוניין בשירותיו של קליין, הוא ניסה למנוע זאת ממנו אבל לא היה לו את האומץ להתייצב במשרדי Apple פנים אל פנים מול קליין. בספר Many Years From Now משנת 1997 כתב פול: השיר You Never Give Me Your Money עוסק ביחס של אלן קליין כלפינו. לא ראינו כסף, רק ניירות מצחיקים. זה היה הכל הבטחות שאף פעם לא התממשו. זה בעצם שיר על חוסר האמינות של האיש הזה, ששולב במחרוזת של Abbey Road. ג'ון הבין את הכוונה שלי. בראיון שנערך באוקטובר 1969 אמר ג'ורג' הריסון: זה כל מה שאנחנו מקבלים, ניירות שמספרים כמה הרווחנו אבל אף פעם לא ממש קיבלנו כסף. לכל אחד מאתנו יש בית גדול, מכונית ומשרד, אבל לקבל את הכסף שהרווחנו נראה דבר בלתי אפשרי. השיר You Never Give Me Your Money עוסק בכל הפגישות העסקיות האלה שהיינו צריכים להיות בהן. זה מה ששיקף פול. השיר You Never Give Me Your Money פותח בשורות הבאות:

You never give me your money You only give me your funny paper And in the middle of negotiations You break down I never give you my number I only give you my situation And in the middle of investigation I break down

אתה אף פעם לא נותן לי את הכסף שלך אתה רק נותן לי את הניירות המצחיקים שלך ובאמצע המשא והמתן אתה נשבר אני אף פעם לא נותן לך את המספר שלי אני רק נותן לך את המצב שלי ובאמצע החקירה אני נשבר בשלב מסוים שר פול מספר שורות שמכוונות ישירות לקליין:

One, two, three, four, five, six, seven All good children go to Heaven

אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע כל הילדים הטובים הולכים לגן עדן השורות האלה לקוחות משיר ילדים מהמאה ה-19 בשםAll Good Children Go to Heaven האומר:

One, two, three, four, five, six, seven All good children go to heaven When you get there God will say "Where's that book you stole away?" If you say, "I don't know", he will send you down below Where everything is red hot peppers One, two, three, four five, six, seven All good children go to heaven When you get there, angels say, children, right this way

אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע כל הילדים הטובים הולכים לגן עדן כשתגיע לשם אלוהים יגיד "איפה הספר שגנבת?" ואם אתה אומר "אני לא יודע" הוא ישלח אותך למטה שם הכל פלפלים אדומים חריפים אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע כל הילדים הטובים הולכים לגן עדן. כשתגיע לשם, כך המלאכים אומרים, ילדים, בואו בדרך הזו לסיום אביא מספר שורות מתוך הספר Paul McCartney: Behind the Myth של רוס בנסון משנת 1993, שמתמצתות בצורה יוצאת דופן את היחסים ששררו בשנת 1969 בין ג'ון, פול ואלן קליין. לנון היה מאוד חסר ביטחון והיה לו קשה לקבל את מקרטני כשווה לו. היה לו מאד קשה להישאר בלהקה תחת הניהול האמנותי של פול אז לפני שמקרטני יחטוף לו את הלהקה, הוא העדיף להרוס אותה בעצמו. ג'ון רק מצא בקליין את המוציא לפועל מטעמו. הנה השיר You Never Give Me Your Money: