top of page

בריאן שמע על הביטלס מבחור שנכנס לחנות שלו? אז זהו, שלא...

Writer's picture: Gaby FiszmanGaby Fiszman

ביום שבת, ה-28 באוקטובר 1961, בערך בשעה 15:00, נכנס בחור בשם ריימונד ג'ונס לחנות התקליטים NEMS של בריאן אפשטיין, וביקש ממנו את תקליט של הביטלס בשם My Bonnie, עליו המליץ בוב וולר, הדי. ג'יי של מועדון The Cavern. מדובר בסינגל שהקליטו הביטלס ב-22 ביוני 1961 בהמבורג, בתור להקת הליווי של טוני שרידן, תחת השם החד-פעמי The Beat Brothers. בריאן מעולם לא שמע קודם על להקה בשם הביטלס, ובעקבות ההתעניינות בתקליט שלהם ביקש מהעוזר שלו, אליסטר טיילור, לארגן לו ביקור במועדון The Cavern כדי לראותם אותם מופיעים. ביום חמישי, ה-9 בנובמבר 1961, בריאן וטיילור ביקרו במועדון The Cavern, ראו את הביטלס בפעם הראשונה והשאר היסטוריה. כך גם מסופר אפילו בביוגרפיה הרשמית והיחידה של הביטלס, The Beatles, שכתב האנטר דייויס בשנת 1968. אז זהו, שלא.


הפעם הראשונה שבה סיפר בריאן על המפגש שלו עם ריימונד ג'ונס היה בריאיון שנתן לעיתון בריטי. הפעם השנייה הייתה מאוחר יותר, בשנת 1964, בספר האוטוביוגרפיה של בריאן, A Cellarfull Of Noise. הסיפור של בריאן היה מעט שונה מזה שיציג בשנת 1968 האנטר דייויס, כאמור. בריאן סיפר שכאשר שמע את שם הלהקה, הביטלס, מפיו של ג'ונס, זה לא אמר לו הרבה וזכר במעורפל שראה את שם הלהקה בכרזה על הופעתם במסיבת ריקודים סטודנטיאלית באולם New Brighton Tower. הוא גם זכר שכשראה את השם הזה חשב שהאיות של השם ביטלס, עם האותיות ea, היה מוזר וחסר משמעות. לפיכך בריאן לא שמע על הביטלס לראשונה מג'ונס אבל בקושי ידע במה מדובר, אם בכלל. אז זהו, שגם זה לא.


ביל הארי, המוציא לאור של עיתון המוזיקה Mersey Beat ומי שהיה מאד מקורב לביטלס ונחשב גם הוא למומחה ביטלס בעל אמינות גבוהה, טוען שאין סיכוי שהשם ביטלס לא היה מוכר לבריאן לפני שפגש את ג'ונס ויש לו לכך עדות ממקור ראשון. לקראת פרסום הגיליון הראשון של העיתון Mersey Beat, ב-6 ביולי 1961, נכנס הארי לחנות התקליטים של בריאן עם עותקים ממנו וביקש להניח עותקים בחנות כדי שימכור אותם. בריאן הסכים וביקש תריסר מהם. אחרי שכולם נמכרו די מהר ביקש בריאן עותקים נוספים. קשה לדמיין שבריאן לא עיין בגיליון של המגזין שהסכים למכור ולא הבחין במאמר שהיה בעמוד השני תחת הכותרת Being A Short Diversion on the Dubious Origins of Beatles מאת ג'ון לנון, ובו הוא מספר על הלהקה. יתירה מכך, לקראת יציאת הגיליון השני, ב-20 ביולי, הזמין בריאן מהארי 44 עותקים וגם אלה נמכרו במהירות. לאור ההצלחה, הזמין בריאן את הארי למשרדו וביקש שיספר לו על סצנת מוזיקת הרוק בליברפול. מבחינתו של בריאן זו הייתה שיחה מקצועית, שכן בתור מנהל חנות התקליטים החשובה ביותר בליברפול רצה לדעת מה מעניין את לקוחותיו הצעירים. הארי סיפר לו על כל הלהקות וההופעות, ובמיוחד, כך הוא מעיד, הוא סיפר לו בהרחבה על להקת הביטלס שהייתה כבר אז הלהקה הפופולרית והמצליחה ביותר בליברפול. השיחה הזו בין השניים התרחשה כשלושה חודשים לפני שג'ונס נכנס לחנות של בריאן.


ב-4 בנובמבר 1995 פורסם ריאיון עם אליסטר טיילור בעיתון Manchester Evening Standard. טיילור היה העוזר של בריאן וזה שארגן את הביקור הראשון שלו במועדון The Cavern ב-9 בנובמבר 1961, שם ראה לראשונה את הביטלס מופיעים. טיילור סיפר לכתב, ביל מקויד, שריימונד ג'ונס היה דמות פיקטיבית שהוא המציא מאחורי גבו של בריאן. מאחר והמדיניות של בריאן הייתה שאין להזמין תקליט עבור לקוח ללא הזמנה רשומה על שמו, ומאחר והלקוחות הרבים שנכנסו לחנות וביקשו את התקליט של הביטלס לא טרחו להשאיר הזמנה כתובה, הוא החליט לרשום הזמנה פיקטיבית תחת שם דמיוני, ריימונד ג'ונס, כדי לשכנע את בריאן להזמין עותקים מהתקליט המבוקש. לאחר שבשנת 1964 המציא בריאן, כביכול, את הסיפור סביב ג'ונס, לא רצה טיילור לסתור את דבריו, מה גם שזה היה סיפור טוב למעריצים. טיילור ציין, כי עד ליום מותו, לא גילה בריאן את התרמית וכי גם חברי הביטלס לא היו מודעים לה. כך, שבעצם ריימונד ג'ונס לא היה קיים בכלל. אז זהו, שגם זה לא.


העיתונאי ספנסר ליי, שדר בתחנת הרדיו BBC Radio Merseyside מליברפול, ועוד אחד מהמומחים הגדולים והאמינים של מוזיקת הפופ הבריטית בכלל, והביטלס בפרט, גילה שריימונד ג'ונס קיים וחי בספרד עם אשתו, מאז שיצא לגמלאות, ואף שמע ממנו מה באמת קרה וקיבל גם הוכחה.


ג'ונס נולד בשנת 1941 בליברפול ועבד לפרנסתו בחברה להוצאה לאור בשם KB Print. ג'ונס ראה את הביטלס בהופעות רבות בראשית שנות ה-60, בין היתר במקומות כמו The Cavern, Aintree Institute, Blair Hall, The Casbah, Litherland Town Hall, Civil Service Club, Hambleton Hall, Knotty Ash Village Hall, The Tower Ballroom ואחרים. ב-27 באוקטובר 1961 שמע ג'ונס מגיסו, קני ג'ונסון, שהיה הגיטריסט של להקה בשם Mark Peters and the Cyclones, שהביטלס הקליטו תקליט בהמבורג. למחרת, נכנס ג'ונס לחנות של בריאן, שהייתה קרובה למקום עבודתו, וביקש לרכוש עותק מהתקליט. בריאן שלא שמע על התקליט שאל אותו, לאור ההתעניינות שלו ושל אחרים בתקליט, איפה הלהקה מופיעה. בריאן רשם הזמנה עבור ג'ונס וכשזה חזר לחנות לאסוף את העותק שלו, כעבור מספר ימים, כבר היו שמועות שבריאן הולך לנהל את הביטלס. כאשר ג'ונס קרא את הריאיון עם בריאן שבו הוא סיפר לראשונה על הביקור שלו בחנות, הוא חש עלבון מכך שבריאן תיאר אותו כבחור מרושל. ג'ונס כתב מכתב לחנות NEMS והביע את מורת רוחו. זמן קצר לאחר מכן, המזכירה של בריאן צלצלה אליו וסיפרה לו שבריאן מבקש לפגוש אותו ולהתנצל באופן אישי. השניים נפגשו בפאב בשם Rigby's. שם שתו בירה, שוחחו ובריאן שאל אותו שאלות על הנסיבות סביב הביקור שלו בחנות בסוף אוקטובר 1961. ג'ונס שם לב שבריאן רושם את הדברים שהוא מספר לו, ובדיעבד הבין שככל הנראה, רשימות אלה היו עבור האוטוביוגרפיה שלו, A Cellarfull Of Noise, שתתפרסם בשנת 1964. בספטמבר 1964, זמן קצר לאחר שהאוטוביוגרפיה של בריאן התפרסמה, כתבה שכנה של ג'ונס, ליליאן קווין, מכתב לחנות NEMS, מסיבה שלא ברורה לג'ונס עד היום. זמן קצר אחר כך, ב-30 בספטמבר, השיבה דיאנה ורו, מזכירתו של בריאן, למכתבה של קווין וביקשה ממנה לסייע לה בהשגת כתובתו של ג'ונס, משום שבריאן רוצה לשלוח לו עותק של A Cellarfull Of Noise. המכתב הזה הוא הוכחה חותכת לאמיתות סיפורו של ג'ונס. כעבור כשבוע, קיבל ג'ונס לביתו עותק חתום של האוטוביוגרפיה של בריאן. ג'ונס מצא שהטעות היחידה שעשה בריאן בספרו בהקשר אליו באופן אישי, הייתה שציין שהוא היה בן 18 בעת הביקור בחנות, בעוד שהוא היה בן 20 בשנת 1961.


ליי פרסם את הסיפור במאמר שכתב למגזין Mojo תחת הכותרת !Nowhere Man Found (האיש משום מקום נמצא!) וכן בספרו The Best of Fellas משנת 2002. אחרי שהספר פורסם, שלח ליי לג'ונס עותק חתום עם הקדשה האומרת: "לריי, סופסוף אתה נמצא במקום הנכון בהיסטוריה של הביטלס".


מומחה ביטלס נוסף, אולי המומחה הגדול ביותר, שגם אמינותו לא מוטלת בספק, מארק לוויסהון, אישר לאחר שבדק את הסיפור בעצמו כי הוא אכן נכון. ובמהדורות המעודכנות של הביוגרפיה הרשמית של הביטלס, The Beatles, עדכן האנטר דייויס את הסיפור של ריימונד ג'ונס באפן עקבי עם הסיפור המתואר בספר של ליי, The Best of Fellas.

בריאיון שנתן ג'ונס בשנת 2010, נשאל האם הוא עדיין מחזיק בעותק של הסינגל My Bonnie שרכש בחנות של בריאן, ובעותק החתום ע"י בריאן של האוטוביוגרפיה שלו, A Cellarfull Of Noise. ג'ונס השיב שאלה הלכו לאיבוד מזמן ואיש לא יודע איפה הם כעת. ההוכחה שהוא מחזיק לאמיתות דבריו היא המכתב של דיאנה ורו לליליאן קווין מה-30 בספטמבר 1964.


11 views0 comments

Recent Posts

See All

Comments


bottom of page